“התשמע קולי”

שבת, 20 בדצמבר, 20:00
הכנסייה הסליזיאנית נצרת
בלב הקונצרט יבוצעו קטעים מתוך יצירתו של דומניקו סקרלטי – “הגר וישמעאל”.
יצירה זו, המבוצעת לעתים נדירות, מספרת בשפה מוזיקלית מרגשת את הסיפור התנ"כי של הגר וישמעאל.

הסימפוניה מספר 49 מאת היידן – היא יצירה מוקדמת שלו המזוהה יותר עם תקופת ״הסער והפרץ״,
היא מעבירה אותנו דרך הלך רוח רציני ואף קודר אל סיום אופטימי מלא השראה ורוח.
המוטט המסיים של מוצארט חותם את הפסטיבל בשירה גדולה ובהוקרה.

Echos of hope

שבת, 20 בדצמבר, 11:00
כנסייה אנגליקנית נצרת
לאחר ההצלחה הגדולה של קונצרט "Echos of hope" בשנת 2024

מוזמנים לערב מוזיקלי מיוחד המפגיש בין לחנים קלאסיים מהמזרח ומהמערב
מיצירותיהם של באך וצ'ייקובסקי ועד לפיירוז ולמוזיקת מפצח האגוזים
כולם בעיבודים חדשים, מלאי רגש, חמימות ושמחה.

"אַל תִּירָא כִּי עִמְּךָ אָנִי"

שישי, 19 בדצמבר, 20:00
הכנסייה הסליזיאנית נצרת
שלוש יצירות שבכולן דו־שיח מתמיד :
ביצירתו של קורלי, קונצ׳רטו גרוסו אופ׳ 6 מס׳ 8, מתנהל דיאלוג בין קבוצת הסולנים לתזמורת
ובפרק המסיים והמפתיע, נוצרת תחושת יחדיו של שלום ורוך.

בקנטטה 132 של באך ניצב האדם אל מול הבשורה,
שואל, מתלבט ומבקש את דרכו.
זהו שיח פנימי של חיפוש, של הכנה לגאולה, ושל מפגש עם קולו של האל באדם.

בקנטטה 60 מתרחש הדיאלוג הדרמטי ביותר – בין פחד לתקווה, בין חולשה לאמונה.
באך מציב את שני הכוחות הללו כשני דוברים שווים, המוליכים את המאזין אל רגע של הארה: הניצחון השקט של האמונה על הפחד.

מיסה קריאולה

שישי, 19 בדצמבר, 16:00
כנסייה אנגליקנית נצרת
היצירה נכתבה בשנות ה- 60' על ידי המלחין הארגנטינאי אריאל רמירז, ובנויה כמיסה מסורתית.
היצירה נכתבה בשפה הספרדית, בשילוב מוטיבים וסגנונות מוזיקליים עם השפעות מעולם המחול והמוזיקה הדרום-
אמריקאית העממית וכן אלמנטים של ליטורגיקה עתיקה.
מיסה קריאולה שואבת את עוצמתה מההיצמדות למקורות המוזיקליים בשילוב הפולחנים שהשתמרו ברחבי ארגנטינה.
משנות ה- 70' ואילך צברה היצירה פופולריות עצומה, שהביאה להקלטות וביצועים של אמנים רבים בכל העולם והיא נחשבת כאחת המיסות הראשונות שהתפרסמו בשפה מודרנית.

"בן יפה נולד"

חמישי, 18 בדצמבר, 20:00
הכנסייה הסליזיאנית נצרת
פסטיבל המוזיקה הליטורגית בנצרת נפתח עם שתי יצירות מופת לחג המולד המשלבות עבר והווה, שפה עתיקה ורוח צעירה חדשה : בנג׳מין בריטן, בן עשרים ותשע בלבד, חיבר במקור את טקס שירי חג המולד למקהלת ילדים ולנבל. בריטן שוזר ביצירה שירים מימי הביניים עם שפתו ההרמונית הייחודית לו.
כעשור לפני כן כתב קמיל סן סאנס, בן עשרים ושלוש בלבד, את אורטוריית חג המולד – יצירה עדינה ולירית, בה סגנון כנסייתי מסורתי פוגש את שפת המוזיקה הרומנטית הצרפתית.

ערב חגיגי ומרגש בנצרת, המשלב את שירתו הרכה והעמוקה של בריטן עם הדר הקלאסיקה הצרפתית של סן־סאנס.